את הקיץ האחרון ביליתי בבית החינוך, כמעט גרתי בו ביחד עם אב הבית היקר שלי שלמה. ביחד ליווינו תהליך תהליך כואב מורכב של חיזוק מבנה בית החינוך לרעידות אדמה.
בגדול, למי שלא חווה את התהליך, יספרו לכם ש"אל דאגה, יפרקו כאן קיר ושם קיר. ממש לא הרבה רוב העבודות תיעשנה מחוץ למבנה." הלכה למעשה, פירקו ועבדו בכל כתה ובכל חדר אפשרי, כולל השירותים וחדר המנהלת. לא השאירו אצלינו אבן על אבן.
טרקטורים, נכנסו לתוך המבנה, פתאום נחפרו בורות בעומק של 3 מ' בתוך הכתות ולתוכן נצקו יסודות חדשים (מסתבר שלא כל כך היו), ענני אבק כיסו כל פינה והכל נראה כחורבן הבית השלישי.
ככל שנקפו הימים והחזרה לשנת הלימודים הלכה והתקדמה, גבר הלחץ. לאן חוזרים,מתי חוזרים ואיך חוזרים.
לכולם היה נראה שאין סיכוי /נחזור למבנה בית החינוך, העוברים והשבים במקום וגם פרנסי היישוב היו קטני אמונה. התחלנו להכין חלופה במתנ"ס ובזירות נוספות ברחבי הישוב, כל מבנה ציבור הפך לאפשרות להפוך לכתת לימוד.
אך קבלן מעולה, מהנדס נחוש וראש מועצה עם עקרונות הובילו מהלך חסר תקדים של מסירת מספר חללים מצומצם בבית החינוך יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים. בעבודה מאומצת בה לקחו חלק כל אנשי הצוות שניקו, סידרו וארגנו את החללים ארגנו 9 מרחבי למידה שלא ממש כולם כתות.
מחכנכת כתה ה' קיבלה את מרחב הצהרון שנראה כמו אוסף לא ברור של חפצים והצליחה לארגן משהו שמתחיל להראות כמו מרחב ללמידה.
בגדול, למי שלא חווה את התהליך, יספרו לכם ש"אל דאגה, יפרקו כאן קיר ושם קיר. ממש לא הרבה רוב העבודות תיעשנה מחוץ למבנה." הלכה למעשה, פירקו ועבדו בכל כתה ובכל חדר אפשרי, כולל השירותים וחדר המנהלת. לא השאירו אצלינו אבן על אבן.
טרקטורים, נכנסו לתוך המבנה, פתאום נחפרו בורות בעומק של 3 מ' בתוך הכתות ולתוכן נצקו יסודות חדשים (מסתבר שלא כל כך היו), ענני אבק כיסו כל פינה והכל נראה כחורבן הבית השלישי.
ככל שנקפו הימים והחזרה לשנת הלימודים הלכה והתקדמה, גבר הלחץ. לאן חוזרים,מתי חוזרים ואיך חוזרים.
לכולם היה נראה שאין סיכוי /נחזור למבנה בית החינוך, העוברים והשבים במקום וגם פרנסי היישוב היו קטני אמונה. התחלנו להכין חלופה במתנ"ס ובזירות נוספות ברחבי הישוב, כל מבנה ציבור הפך לאפשרות להפוך לכתת לימוד.
אך קבלן מעולה, מהנדס נחוש וראש מועצה עם עקרונות הובילו מהלך חסר תקדים של מסירת מספר חללים מצומצם בבית החינוך יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים. בעבודה מאומצת בה לקחו חלק כל אנשי הצוות שניקו, סידרו וארגנו את החללים ארגנו 9 מרחבי למידה שלא ממש כולם כתות.
מחכנכת כתה ה' קיבלה את מרחב הצהרון שנראה כמו אוסף לא ברור של חפצים והצליחה לארגן משהו שמתחיל להראות כמו מרחב ללמידה.
שימו לב לחלונות האטומים שנועדו למנוע קשר עין עם איזור הבנייה והפועלים.
לא כולם זכו למרחב שכזה, כתה אחת לומדת בחדר המחשבים, כתה אחת בחדר ספח, כתה נוספת במקלט , במרכז הלמידה ובעוד מרחבים שאינם מותאמים ללמידה מסורתית, אז מה עושים? מחדשים!!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה